הרב שלמה ברין, חתנו של הרב עמיטל,ר"מ בישיבת הר עציון, מתלמידיו של הרב יהודה עמיטל זצ"ל ומההולכים לאורו במשך עשרות שנים מספר לערוץ 7 על דמותו של הרב שהלך השבוע לעולמו. "שבוע קשה לכולנו. כולנו עדיין תחת הרושם של אבדה גדולה שנלקחה מאיתנו", פותח הרב ברין את דבריו.
"הגעתי ללמוד בישיבת הר עציון מיד לאחר לימודי בישיבת נתיב מאיר בירושלים, ואז פרצה מלחמת יום כיפור כשהיינו בטירונות. ביקוריו של הרב עמיטל בצבא, בנפח שברמת הגולן ובמקומות שכבר אינם בידינו היו מאוד משמעותיים עבורנו. תמיד עודד אותנו, ובעיקר אחרי השבר הגדול של מלחמת יום כיפור. כששבנו לישיבה ראינו בו תמיד רב נערץ עלינו".
על רגעי המשבר שליוו את ימי מלחמת יום כיפור והתקופה שאחריה מספר הרב ברין: "בעשרת ימי תשובה של שנת תשל"ה שנה אחרי מלחמת יום כיפורים כינס אותנו בדירתו שבאלון שבות. סיפר לנו על יום כיפורים שחווה בשואה בתקופת המלחמה בהונגריה, על הרעב ועל החרדות, וסיפר על מלחמת יום הכיפורים ועל כך שהפך כתובת לאלמנות ויתומים שאותם חיזק. היינו תלמידים צעירים ונבוכים לראות את רבנו נשבר בבכי ומגלה את ליבו בפנינו, אנחנו, תלמידיו שהוא ראה כבנים".
הרב ברין מוסיף ומספר כי לימים סיפר להם הרב עמיטל שכאשר ראה את הקושי על פניהם למשמע הדברים "לקח את הדברים לכיוון אחר, כיוון של חיוך ותקווה. יצאנו מהמקום עם תחושת רוממות לצד תחושת ההלם. זה אפיין אותו מאוד. אחד הדברים שהרב התאפיין בהם הוא ניחום האבלים שלו. הוא ידע מה נכון לומר כדי להרים את נפשם, אילו מילים הם כמים צוננים על נפש עייפה. ידע מה לא להגיד. אני זוכר את המעברים הקשים הללו כשהיינו יוצאים לניחום אבלים, וכשיצאנו ידע לומר דברים של אופטימיות ותקווה והשילוב הזה היה מאוד קוסם באישיותו".
על מעורבותו הפוליטית של הרב עמיטל כראש תנועת 'ממד' אותה הקים ויזם מספר הרב ברין, כי מלכתחילה חשב הרב עמיטל שלא ראוי שרבנים יכנסו לפוליטיקה, אך בשל חששו לתורה ומעמדה בציבור חשב שראוי להיכנס לזירה זו. "הוא רצה להראות שהתורה מאפשרת הסכמים מדיניים, גם אם הם כוללים קריעה של ארץ ישראל. הוא רצה להראות שתורת ישראל אינה נגד זה. ההליכה שלו לפוליטיקה לא הייתה כדי לקדם נושא פוליטי, אלא כדי להגן על כבודה של תורה ונשמתה על פי תפיסתו, ועל פי תפיסה זו גדולתה של התורה היא שהיא מאפשרת לחתום על הסכמים מדיניים ולייצב את מעמדה של מדינת ישראל גם אם זה כרוך בויתורים על חלקי ארץ ישראל".
"ליוויתי אותו בכל התקופה הזו של ממד. הוא האמין שזו דרכה של תורה ואת הדרך הזו הוא רצה להפיץ – זו תורת חיים שמאפשרת גם נסיגה בארץ ישראל אם זה לטובת המדינה"
על ימי נטישת הפוליטיקה אומר הרב ברין כי הרב עמיטל מעולם לא אהב את הפוליטיקה ולא ראה בה יעד, על אף שהוצעו לו תפקידי שר ותפקידים ציבוריים ממלכתיים נוספים. "הוא רצה להיות ראש ישיבה. הוא לא ראה את עצמו איש פוליטי. הניגודים הללו היו חלק מאישיותו. היו בה קולות שונים. הוא הלך לשדה הפוליטי כדי לקדם רעיון תורני על פי תפיסתו והיה מוכן לשלם על כך מחיר".
"כבוד התורה ואהבת שם שמים הם שהנחו אותו ולהם הוא הקדיש את חייו. הוא עבר את השואה, ראה את החורבן, ראה את הרוע והסבל, ראה את מה שעם ישראל עבר, הקדיש את חייו להפצת תורת חיים, תורה של מרפא. כך ראה את תקומת המדינה והעם בארצו כמרפא לשבר הנורא של הגלות עם החורבן הגדול שהיה בשואה. ראה את התורה כתורה מנחמת שלא מאפשרת שפיכות דמים ולכן היה מוכן לשלם מחיר למרות שאהב את ארץ ישראל בכל נפשו ואהב כל רגב אדמה".
