5drashotחמש דרשות על ארץ ישראל ועם ישראל
מאת הרב יוסף דוב הלוי סולוביצ'יק

 

 

בדרשות אלו, שנאמרו בוועידות המזרחי בארה"ב בשנים תשכ"ב-תשכ"ז, משתף הרב סולוביצ'יק את שומעיו-קוראיו במחשבותיו על אודות מדינת ישראל, האתגרים העומדים בפניה, ומקומה בתודעה היהודית. מעבר לכך, הוא משרטט בקווים ברורים את בשורתה של תנועת המזרחי עבור כל יהודי החי בעולם המודרני, בין בארץ ובין בגולה:

תפיסת עולם זו המבטאת את אמונתנו בנצח היהדות – מכריזה על עמידתנו האיתנה בתוך טבורו של העולם המודרני, על יופיו וכיעורו, גודלו, תוקפו ואכזריותו, הסואן והגועש, החורג והכובש, מלא עוז וגבורה מדעית-טכנולוגית אבל גם שחצנות מבהילה, זוהמה מוסרית וטומאת הנפש. אין אנו זזים מעולם זה ואין אנו פורשים לקרן זווית, ואין אנו מוכנים להפך כיתה [=כת] דתית שהפקירה את הציבור למען הצלת יחידים. אין אנו בונים תיבה כמו נח בשעתו. אנו מתפללים בעד הדור כולו. רוצים אנו לטהר עולם זה ולקדשו בעיני הנצח המתמידים בטהרתם ותפארתם, בתוכם הטרנסצנדנטי ובשלוותם הא-לוהית בתוך סופת המטמורפוזות ששמה התקדמות. אנו מאמינים, כי היהדות – בכוחה לתת משמעות ותכלית, ערך ועידון לחיים המודרניים על כל ריבוי גווניה. אין אנו מפחדים מן המתחדש בכל תחומי הקיום, ומשוכנעים אנו כי עלֹה נעלה ונוכל לו. לתפיסת עולם זו אני נאמן בכל מאודי.

בכדי לסייע לקורא לעמוד על עומק דעתו של הרב סולוביצ'יק בנושאים הנדונים בדרשות, הספר מלווה באחרית דבר, "על יחסו של הרב סולוביצ'יק לציונות", מאת הרב אהרן ליכטנשטיין, ראש ישיבת הר עציון:

הקביעה על אודות יחסו של הרב זצ"ל למדינת ישראל זכתה לקשת של דעות. זו נובעת, בין היתר, מהעמדות השונות של הכותבים עצמם, שרצו לתלות את עצמם באילן גבוה, ולצרף את הרב למחנה שלהם. בנוסף, יש למעיינים במשנת הרב מרחב תמרון משום מורכבותה של תורתו ורבגוניותה, המאפשרות למי שמעוניין להיכנס למרחב זה לפרש את משנתו בצורות שונות. בדברים הבאים אשתדל להימלט מהטלת עמדתי האישית על הרב, ואציג את הדברים  כהווייתם, כפי שאני מבין אותם...

על אף שנאמרו לפני כיובל שנים, ובנסיבות היסטוריות שונות משלנו, אנו תקווה כי ימצאו הקוראים שיש בדרשות אלו, ובתובנות ובערכים המובעים בהן, כוח להאיר את דרכנו גם היום.

הרב יוסף דוב הלוי סולוביצ'יק זצ"ל (תרס"ג-תשנ"ג, 1993-1903 ) היה מן הבולטים באנשי ההלכה של המאה העשרים, והוגה דעות חדשני ומקורי. "הרב", כפי שנודע כינויו ברבים, הראה כיצד מציעות ההלכה וההגות היהודית כלים לביאור ניסיון החיים המודרני ולהערכתו. הוא הקים גשרים בין היהדות ובין העולם המודרני, תוך שהוא עומד בתוקף על שלמותה ועל עצמאותה של מחויבותו הדתית של היהודי, ובמיוחד מחויבותו לחיים על פי ההלכה.