בחסדי ה', י"ג שבט, תשע"ד

לכל ידידינו!

אני כותבת אליכם בשמי ובשם בעלי; ברצוננו להודות לכולם על התפילות, על הדאגה ועל האהבה העוטפות אותנו בשבועות האחרונים.

כידוע לכם, בעלי נפל והיה זקוק לניתוח חירום בגבו. תוצאות הניתוח מצוינות אף על פי שהניתוח היה טראומטי ומסוכן. טראומת הניתוח, ההרדמה וכל התרופות שהוא קיבל שיבשו כמה מערכות בגופו – אלו הם סיבוכים שאינם נדירים לאדם בגילו. חוסר יציבותו דרש את העברתו לטיפול נמרץ, ושם הצליחו בתוך פרק זמן קצר לייצב את מצבו. כרגע הוא נמצא במחלקה פנימית ג' בבית החולים הדסה עין כרם. הטיפול המוענק לו מעולה, הרופאים מצוינים ומצבו הולך ומשתפר. כרגע אין הוא יכול לקבל ביקורים ואין אני יכולה לענות לכל הטלפונים וההודעות שאני מקבלת.

אני מודה לכם על הדאגה ועל התפילות, ומתפללת לריבון כל שכל תפילותינו תתקבלנה לרצון לפניו, ושמצב בעלי ימשיך להשתפר בעזרת השם ושליחיו הנאמנים, צוות פנימית ג'.
בהערכה ובידידות עמוקה,

טובה ליכטנשטיין

 

לכבוד בוגרי הישיבה, רבניה, תלמידיה, עובדיה, תומכיה ובני משפחותיהם,

כידוע לכם, אבא מאושפז מזה כשבועיים וחצי עקב הניתוח שעבר בגבו. לאורך התקופה, אנו חשים תמיכה רבה מן הסביבה הקרובה והרחוקה, המבוטאת באופן ישיר או בעקיפין, והמתבטאת בגילויי דאגה לשלומו, איחולי רפואה שלמה, הצעות עזרה ועוד. האיחולים והבקשות הללו מחממות את הלב ומעבירות תחושה של חיבוק חם ואוהד של תמיכה ושותפות. חז"ל הגדירו את הרב כאב לתלמידיו ("ושננתם לבניך – אלו התלמידים") ולכן אך ראוי הוא שתלמידים ומוקירי פעלו יהיו שותפים לדאגה לשלום רבם. חיי המשפחה של ראש ישיבה מתנהלים במעגל כפול: ישנו המעגל המשפחתי המצומצם השמור לבני המשפחה והמיוחד להם וישנו המעגל הקיומי הרחב של תלמידים ושותפים לדרך. אבא, לאורך שנות פעילותו בישיבה, פעל במסגרת שני המעגלים הללו, תוך כדי יצירת האיזונים הנדרשים – מלאכה שאינה תמיד פשוטה כלל ועיקר אך הוא עשה ועושה זאת ביד אומן - ודאג להיות אב וראש למשפחתו ולתלמידיו. במסגרת זו, אנו רואים זכות וחובה לשתף את מעגל התלמידים והשותפים לדרכו במצבו. כשם ששמחנו יחדיו בקיץ בהגיעו לגבורות, כן אנו מתפללים יחדיו לשלומו בעת הזאת.

בשורות הבאות, אשתדל למסור עדכון קצר. באופן בסיסי, מצבו של אבא הולך ומתייצב מטראומת הניתוח. מני הניתוח, לפני קצת יותר משבועיים, התעוררו בעיות מבעיות שונות; כל אחת היתה שונה מקודמתה אך המשותף להן היה שהן נבעו מחוסר היציבות הבסיסי שנוצר בעקבות הניתוח ושהן מנעו את ההתקדמות לקראת השיקום. כידוע, מדובר בניתוח משמעותי בגופו של אדם לא צעיר, וזהו שורש העניין. הניתוח עצמו הצליח מאד אך עצם הטראומה שלא היה מנוס ממנה והתרופות ההכרחיות הנלוות גרמו לסיבוכים הללו.
כאמור, מצבו הולך ומתייצב, ב"ה, ובימים האחרונים חל שיפור ניכר. עם זאת, טרם ניתן להגדיר את מצבו כיציב לחלוטין ועדיין נדרשת השגחה רפואית מלאה הכוללת ניטור וטיפולים הנדרשים לשמירת היציבות. לכן, נכון לומר שהמצב טוב בהרבה לעומת הימים הקודמים אך מכלל חולה רציני טרם יצא ולא ניתן לברך עדיין על גמר שלב ההתאוששות.
כפי שניתן להבין ממה שכתבתי, חווינו בשבוע האחרון עליות וירידות, וייתכן שעוד נחווה עליות וירידות נוספות. עד שלא יתייצב מצבו לגמרי, לא ניתן לנוח מן הדאגה, ההודאה והתפילה.

במסגרת זאת, אבא אף היה במשך יומיים בשבוע שעבר בטיפול נמרץ בכדי "ליישר קו" ולאזן את מערכותיו. ב"ה, הדבר הצליח, ועכשיו הוא מטופל במחלקה הפנימית. במסגרת הטיפול הנמרץ, גם ביקשנו לחדש את אמירת התהלים בישיבה. ברצוני להדגיש כי הדבר לא נעשה מתוך תחושה שהמצב קשה מאד ושהגיעה העת שתפילה צריכה להחליף את הרפואה, אלא מתוך תפיסת עולם שטיפול רפואי ראוי משלב את חכמת הרפואה עם תפילה לאורך הדרך, ושטיפול נמרץ רפואי אמור להכיל בקרבו גם תפילה נמרצת. ייתכן ומן הראוי היה לומר לאורך התקופה תהלים בבית המדרש מדי יום ביומו אך החשש מן השחיקה והפיכת התהלים ל"שיר של יום" הכתיבו לנו את המדיניות הנוכחית דהיינו בקשה לכל אחד שיתפלל עבור אבא בתפילתו אך ללא תפילה ציבורית מתמדת בישיבה. עם זאת, מדי פעם אנו רואים לנכון לומר תהלים בבית המדרש מתוך התפיסה האמורה שזהו חלק מן הטיפול הראוי ושכל עוד ניתן להימנע משחיקה, עלינו לשלב את התפילה הציבורית עם הרפואה. כמובן שכל אחד מתבקש להמשיך ולהתפלל עבור אבא בתוך שאר חולי עמו ישראל בתפילותיו האישיות.

ברצוננו להודות לכל דורשי שלומו וטובתו של אבא, הן על הדרישה בשלומו והתפילה עבורו והן על אורך הרוח והסבלנות בנוגע לעדכונים. לאורך הדרך, אנו חשים את הדאגה, הרגישות והאיפוק מטעם כל הסביבה, המעוניינת במידע אך לא רוצה להטריד ומבינה שלא ניתן לעדכן מאות אנשים באופן אישי. תקוותנו היא שגם הציבור חש כך. ישנם כאן הרבה איזונים ואנו מנסים ללכת בין הטיפות. תודתנו על כך.

בברכת "כי אני ה' רופאך",
משה ליכטנשטיין

נ.ב. אנצל הזדמנות זו לחזור על מה שכתבתי במכתב הקודם והוא שטרם בשלו התנאים לביקורים אצלו. אנו מבינים היטב את רצון הציבור לבקרו, וכאשר הדבר יהיה ניתן, נשמח ליידע אתכם בכך.