הסדרה לחגים באר מרים, מפירות בית המדרש של ישיבת הר עציון, אמורה למלא חלל כלשהו - חלל המתהווה בארון הספרים בכל עת עם הזמן המתחדש. סדרה זו מנסה לעצב קנקן חדש ליין הישן והטוב של תורת ה' ופרשנותה, של הגותם העשירה של חז"ל ושל מסורת ההלכה ומנהגי אבותינו בחג ועל החג. היא חפצה להגיש לקורא ניתוחי עומק על משמעות החג בתורה, בתפילה, בהלכה ובמנהג, אולם בה בעת היא חותרת לנגישות קלה וידידותית אל התכנים שהיא מציגה לפני הקורא.
"כה אמר ה' צ-באות:
עֹד ישבו זקנים וזקנות ברחֹבות ירושלִָם,
ואיש משענתו בידו מרֹב ימים. ורחֹבות העיר
ימלאו ילדים וילדות משחקים ברחֹבֹתֶיהָ."
ישיבת הר עציון שמחה להודיע על ההוצאה לאור של כרך השמיני!
בסדרה לחגים "באר מרים"
יום העצמאות ויום שחרור ירושלים
תוכן העניינים והקדמה רשימת הפרקים וכותביהם
מחיר קטלוגי 98 ₪ . מחיר מיוחד לידידי הר עציון 70 ₪ כולל משלוח!
בקנייה של 3 ספרים ומעלה, ב60 לספר בלבד, כולל משלוח!
02-9937300 שלוחה 200
להזמנות בתשלום מאובטח, מלאו את הטופס למטה.
שמות חג הפסח, ובצירוף לו חג המצות, ושניהם כחג אחד, הוא ראש וראשון לחגים כולם. זהותנו כיהודים, כעם ישראל וכעמו של ה' נולדה בחג זה, וכך גם ייעודנו לתקן עולם במלכות ה' ותחילת הליכתנו אל ארץ אבותינו. בנוסף, חג הפסח הוא גם חג המשפחה, המביא לידי ביטוי את הקשר שבין ההורים וילדיהם בהעברת שושלת המסורת. בכל הנושאים האלו, ועוד רבים, עוסק הכרך שלפניכם.
לקרוא את ההקדמה במלואה לרשימת הפרקים וכותביהם
ספר זה מצטרף לבאר מרים - ראש השנה, להשלים את סדרת ימים הנוראים. תכניו ומטרותיו של יום הכיפורים, הקדוש שבמועדי ה', עוסקים בתשובה על החטא, הכפרה עליו והטהרה ממנו העמידה לפני ה'. בנושאים אלו ורבים אחרים עוסק הכרך שלפניכם של סדרת באר מרים, מפירות בית המדרש של ישיבת הר עציון. פרק לדוגמא
על אף שחג החנוכה אינו מוזכר במקרא, שורשיו נטועים בימי ראשית בית המקדש השני, ואף קודם לכן - בימי הבית הראשון ובבריאת העולם. האפלה המשמימה והקרה האופפת אותנו בעיצומם של ימי החורף מוארת באור היקרות של נרות החנוכה, המאיר לנו את גבורתם של החשמונאים ואת יד ה' החזקה, הטובה והרחומה. בכל הנושאים האלו, ועוד רבים, עוסק הכרך שלפניכם.
להוריד תוכן והקדמה
ראש השנה, ספר הראשון בסדרת "באר מרים". הסדרה לחגים באר מרים, מפירות בית המדרש של ישיבת הר-עציון, אמורה למלא חלל כלשהו - חלל המתהווה בארון הספרים בכל עת עם הזמן המתחדש.
סדרה זו מנסה לעצב קנקן חדש ליין הישן והטוב של תורת ה' ופרשנותה, של הגותם העשירה של חז"ל ושל מסורת ההלכה ומנהגי אבותינו בחג ועל החג. היא חפצה להגיש לקורא ניתוחי עומק על משמעות החג בתורה, בתפילה, בהלכה ובמנהג, אולם בה בעת היא חותרת לנגישות קלה וידידותית אל התכנים שהיא מציגה לפני הקורא.
הכרך הראשון בסדרה עוסק בראש השנה.המקרא מגדיר את ראש השנה כ"יום (זכרון) תרועה", ותו לא. בלשון חכמים הוא הפך ל"יום הזיכרון", וכיום הוא מצוין כיום המלכת ה' וכיום בריאת האדם. יום קדוש זה גם מזוהה בתודעתנו כיום המשפט על מעשינו כאומה וכיחידים, והוא הפותח את עשרת ימי התשובה. בכל הנושאים האלו, ועוד רבים, עוסק הספר היוצא בימים אלה. תוכן רשימת הפרקים וכותביהם
הספר עוסק בחג השבועות, במקורות היהודיים העתיקים, במהות החג במקרא, על לימוד תורה בימינו, משמעות ספירת העומר, מגילת רות ועוד. הספר הינו כרך שני בסדרת "באר מרים" – סדרת ספרים לחגים מביהמ"ד של ישיבת הר עציון.
הספר הינו כרך שני בסדרת "באר מרים" – סדרת ספרים לחגים מביהמ"ד של ישיבת הר עציון. לקרוא את תוכן הספר
כותב בהקדמתו העורך הראשי של הסדרה
ראש הישיבה הרב יעקב מדן:
"דומה, שאין גבול לגודלו של ספר שינסה למצות את חוויית היום הנשגב, חג השבועות; שינסה למצות את הקניינים הרוחניים שניתן להצטייד בהם לקראת ימי סוף השנה. בספרנו שבסדרת הספרים לחגים באר מרים, נאלצנו כמובן לכלוא את רגשותינו ולהצטמצם בכל הנושאים הנזכרים ליכולת קיבולו של כרך בודד... ניסינו לגעת בחוויית מתן התורה ובעשרת הדיברות, בלקחים ממגילת רות ובספירת העומר המכינה אותנו לחג השבועות. נגענו משהו בביכורים ובתכנים אחרים של החג, ולא התאפקנו גם מלכתוב מעט על לימוד התורה בכלל..." לקרוא את ההקדמה במלואה
חג הסוכות מכונה בתפילה "זמן שמחתנו". קביעת התורה את שמחת אסיף היבול כשמחה של מצווה באה להזכיר לבעל התבואה ששמחתו היא במה שנתן לו הקב"ה. מלבד זאת, היציאה אל הסוכה נועדה גם להטעים את טעמן של יציאת מצרים ושל ההליכה במדבר ארבעים שנה, עד שזכינו לנחול את הארץ. יש בסוכה גם צד של קדושה, ועמו צד של דמיון למשכן ולמקדש. חג הסוכות הוא גם החג החותם את חגי ישראל, ובו ובמצוותיו הרבות עוסק כרך זה שלפניכם.
- מתוך הקדמתו של העורך הראשי ראש הישיבה הרב יעקב מדן
תוכן העניינים, הקדמה ורשימת מחברים
ימי הפורים על שפע מצוותיהם אינם ימים שנצטווינו עליהם מפי הגבורה. את ימי הפורים עם ישראל קיבל על עצמו לדורות עולם, "וְלאֹ יַעֲבורֹ", כזכר לנס הצלתם מידי אויביהם בראשות המן ובניו ולזכרון נצחונם במערכה על קיומם. תקנת הפורים מהווה קבלה מחודשת של התורה, וזאת למרות שבמגילת אסתר שם ה' אינו מופיע כלל. בכל הנושאים האלו, ועוד רבים, עוסק הכרך שלפניכם.
- מתוך הקדמתו של העורך הראשי ראש הישיבה הרב יעקב מדן
תוכן העניינים, הקדמה ורשימת המחברים פרק לדוגמא
